רש"י על זכריה ב׳:ד׳

« רש"י על זכריה ב׳:ג׳ רש"י על זכריה ב׳:ה׳ »

4 וָאֹמַ֕ר מָ֛ה אֵ֥לֶּה בָאִ֖ים לַֽעֲשׂ֑וֹת וַיֹּ֣אמֶר לֵאמֹ֗ר אֵ֣לֶּה הַקְּרָנ֞וֹת אֲשֶׁר־זֵ֣רוּ אֶת־יְהוּדָ֗ה כְּפִי־אִישׁ֙ לֹא־נָשָׂ֣א רֹאשׁ֔וֹ וַיָּבֹ֤אוּ אֵ֙לֶּה֙ לְהַחֲרִ֣יד אֹתָ֔ם לְיַדּ֞וֹת אֶת־קַרְנ֣וֹת הַגּוֹיִ֗ם הַנֹּשְׂאִ֥ים קֶ֛רֶן אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה לְזָרוֹתָֽהּ׃ ס

פירוש רש"י על זכריה ב׳:ד׳

4 וָאֹמַר מָה. אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר רָאִיתִי בָּרִאשׁוֹנָה:

5 אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה. וְהִשְׁפִּילוּם, עַד כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ. וְלֹא נָתְנוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי עַמִּי לְהָרִים רֹאשׁ:

6 וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה. הֶחָרָשִׁים לְהַחֲרִיד אוֹתָן הַקְּרָנוֹת וּלְיַדּוֹת אוֹתָן:

7 לְיַדּוֹת. לְהַשְׁלִיךְ:

« רש"י על זכריה ב׳:ג׳ רש"י על זכריה ב׳:ה׳ »